סבתא רבא שלי, אסתר וינשנבל נולדה בבריינסק שהייתה צמודה לעיר ביאליסטוק שבה למדו, קנו ובילו. היא נולדה בחודש אלול ביום לא ידוע בשנת 1919.היא נולדה למשפחת גולד שהייתה אדוקה וציונית. חלום המשפחה היה להגיע לארץ ישראל,אך זהו היה חלום מתוק ורחוק בשבילם. היו לה שתי אחיות ואח גדול שניהל בית ספר בביאליסטוק. סבתא רבא שלי זוכרת שכל הילדים היו בתנועות הנוער ואפילו אחיה פיקד על השבט. קצת לפני המלחמה עזבה אחותה של סבתי לארץ ישראל.
סבתי רצתה ללכת כשתהיה גדולה לאוניברסיטה שעלתה הרבה מאוד ליהודים, אך אחיה אמר לה שהוא ישלם מכספו על לימודיה בעתיד.
סבתי זוכרת את תקופת עליית השלטון הנאצי ואת האנטישמיות בבתי ספר ובעירה. סבתי זוכרת את הפוגרומים שהיו מדי יום ראשון. סבתי זוכרת את שהיה בקרבת היהודים ככל שהנאצים התקרבו לפולין.
אך, ב 1 לספטמבר 1939 ביום שסבתי הייתה אמורה ללכת ליומה הראשון באוניברסיטה, פלשו הנאצים לפולין. סבתי זוכרת, את הגיוסים של נערים צעירים לצבא, להילחם נגד הנאצים שהתבצעו מהר מאוד.
לאחר שעות מספר באותו היום בעודה נמצאת עם משפחתה בביתה הטילו הנאצים פצצות על בריינסק.
סבתי ומשפחתה ברחו מהר מהבית והלכו לראות מה עם שאר משפחתם בבריינסק. תחילה, בדקו את בית דודה של סבתי והוציאו משם את הדוד של סבתא שלי שהיה פצוע קשה, והשאירו שם את גופתה של דודה של סבתא רבא שלי. לאחר מכן סבתי רצתה ללכת לבית סבה אך, אביה מנע ממנה ללכת משום שהבית כל כולו נשרף.
לאחר מכן, משום שבריינסק נחרבה לגמרי הלכה המשפחה לבית החולים להכניס לשם את הדוד של סבתא רבא שלי אך, בגלל העומס הרב והתור, הדוד של סבתי נהרג שם. לאחר מכן, ברחה המשפחה לשדות לעזור לדוד השני של סבתי לארוז את חפציו. ולאחר מכן, קנה אביה של סבתי חדר בביתו של גוי לכל המשפחה. אך, סבתי ברחה ליערות.
סבתי פגשה ביער סטודנט צעיר בעל פספורט, ואיתו התחתנה חתונה פיקטיבית. סבתי מספרת שבעזרת "בעלה" השיגה פספורט לעצמה, ושניהם לאחר מאמצים קשים בשנת 1940 בספינה שטו לארץ ישראל.
בארץ ישראל נפרדו סבתי ו"בעלה" איש איש לדרכו, סבתי עברה לגור ברמת גן אצל אחותה שאיתה לא התראתה שנה לפחות, ו"בעלה" התגייס לבריגאדה היהודית.
סרטון חיי סבתא אסתר- אנא התקן את תוכנת photo story 3 על מנת לצפות
הי עידו,
השבמחקאיזה יופי אתה כותב. גם תחקיר מעולה וגם כתיבה זורמת. ואפילו חלק מהפרטים לא הכרתי ...
יפעת